לא משנה מה הקושי ולא משנה מה חומרת הלקות, אי שם חייבת להיות פעילות שבאמצעותה נוכל לחבור זה לזה כי בכל ילד וילדה קיימת כמיהה כמוסה לקשר חברתי.
מיומנויות חברתיות מאפשרות להושיט יד לזולת, מיומנויות חברתיות מאפשרות לחבק ברוך ובהתמדה את היד המושטת. ילדים מיוחדים נזקקים להכוונה בעת הושטת היד ולעידוד כאשר הם מתעייפים מלחבק.
מהכרות רבת ילדים ושנים, אני יודע שרק בניית גשר של אמון ופיתוח מיומנויות חברתיות, יהפכו את העולם לנגיש ומענג וישחררו את כבלי הבידוד.
אני מכיר את ההורות העוקבת בעיניים דואגות אחר אבני הדרך הנותרות הרחק מהישג ידם של ילדנו, הורות המתרסקת לתוך בקרים של נסיגה וערבים של אין שינוי….וכואב את המרחק שנוצר בינינו לבין ילדנו האהוב…